שלום וברוך הבא לבלוג שלי! אני דובי וזה עדכון קצר מהשבוע האחרון.
אם אתה חדש, אתה מוזמן להירשם לערוץ הטלגרם שלנו לעדכונים על פוסטים חדשים, ולמדיה החברתית שלנו.
שוב הצלחתי לנצל את זמן ההפסקה שיש לנו בשביל לכתוב לכם. אין מאושר ממני לעשות את זה. אני יודע שזה מצב לא פשוט לכולם, ואני לא יודע עד כמה זה בסדר שאני מפרסם בימים כאלו. עם זאת אני יודע כשאנחנו במילואים ממש משמח אותי לראות תמונות וסרטונים. של אנשים שממשיכים לחיות את החיים שלהם. זה נותן כח לעבודה שאני עושה (למרות שאני לא בחזית או משהו כזה). אני מאמין או יותר נכון מקווה שהחברים שלי שנרצחו עם המשפחה שלהם ע״י חמאס דאעש היו רוצים שאני אמשיך רגיל עד כמה שאפשר. למרות הכאב הזה שאני עוד לא חושב שהצלחתי להבין או להפנים אותו.
אני לא יודע כמה אנשים אוהבי חיתולים גרם בכלל בעוטף עזה. אבל אלו שכן ולצערי עוד חלק גדול מהמדינה חושב כל הזמן על הפחד הגדול הזה שתהיה אזעקה ויהיו להם רק כמה שניות לצאת לחדר מוגן או לחדר המדרגות. מחשבה זו שאתה לובש חיתול ובכל שנייה יכולה להיות אזעקה כל כך מלחיצה, אפילו ברמה שלא מאפשרת לך ללבוש חיתול, במיוחד בימים כאלו. כך שגם הדבר המנחם והבסיסי שיש לנו נגזל מאיתנו בגלל המצב המחורבן הזה.
אני תמיד הייתי חושב על זה בתקופה שהשכרתי דירה בדרום שבכל שני יכולה להיות אזעקה, ואני צריך לרוץ לחדר מדרגות כך שלא הייתי מעז ללבוש חיתול מבוגרים כי יותר מסובך להסתיר אותו. ברור שלא הייתי מרטיב של תינוקות מאותו פחד. היה לי פרוטוקול קצר בשביל לבישת חיתול עם בוקסר ומכנסיים שאם תהיה אזעקה אני יכול. בשנייה אחת לקרוע אותו ולצאת. אבל תמיד היה לי את הפחד הזה.
רק תדמיינו את זה שאתה בכיף שלך עם חיתול ובדיוק יש אזעקה, אתה יוצא לחדר המדרגות עם החיתול ושמיכה, אבל לך תסביר למה יש בליטה בן הרגליים שלך או ריח לא טוב.
זה ממש מזכיר לי שפעם היה מבצע של 4 חבילות פמפרס במאה שקל. מיד רצתי לקנות את זה, זה מבצע ממש טוב. חשבתי לעצמי שזה יותר מדי חיתולים, אז עשיתי אתגר 24 7 עם חיתולו למשך חודש. יום אחד סבתא שלי הייתה בבית. בניתי אחרי משמרת לילה וחשבתי שיהיה יותר מכובד. להוריד אותו שקמתי בצהריים וללבוש שוב לעבודה. כשהייתי מכנסי טרנינג ולשוניות של החיתול נסגרה למכנסיים ולא שמתי לב. התוצאה איתה כשיצאתי מהחדר כשהחיתול דבוק למכנסיים שלי כמו זנב וכל המשפחה בסלון. איך תסביר להם למה יש לך חיתול של פמפרס דבק מכנסיים? (כשהוא פתוח ולא סגור אז אי אפשר להגיד שזה של מישהו אחר ששכח אותו אצלך).
סבתא שלי שאלה אותי למה יש לי זנב ומיד כולם ראו את החיתול. הורדתי אותו ורצתי לחדר. עשיתי כאילו שלא קרה כלום למרות השאלות שלהם למה יש לי חיתול? אם יש לי ילד שהם לא יודעים עליו? היה ממש מביך, אבל בסוף עברתי גם את זה. אמרתי להם שפשוט לא יכנסו לזה ודי. לא שזה עזר והם המשיכו לשגע אותי במהלך אותו שבוע.
אני כן מצליח ללבוש עוד קצת חיתולים בזמן שאני בבית מאפשרים לנו לצאת לפעמים לבית ולשמור על שיגרה בגלל שזה הולך להיות סיפור של כמה חודשים. עם זאת שוב הפחד הזה מפעם עוד נשאר שתהיה אזעקה ואני לא יהיה מוכן. אני יודע שזה נשמע צרות קטנות אבל אין לי כוח או יכולת להתמודד עם הבעיות הדגולות יותר. למרות שיש את המחשבה הזו מה יהיה אם אני ימות ברמה של האתר או שהמשפחה שלי תראה את כל החיתולים, בקבוקים ומוצצים שיש לי בחדר מה הם יחשבו? ועוד מחשבות שאין לי כוח להתמודד איתם.
אני ממש מקווה שהפוסט הצליח לנתק אתכם לזמן הקצר ממה שקורה. אני יודע שנדע עוד ימים טובים מאלו.
כמו תמיד מוזמנים להגיב תגובה היא חינם אבל שווה זהב. שיהיה לכם יום מלא חיבוקים.
שלכם,
דובי קטן, לב גדול.
אם אתה חדש אתה מוזמן להירשם לערוץ הטלגרם שלנו לעדכונים על פוסטים חדשים, ולמדיה החברתית שלנו.
ניתן להגיב גם כתוב דואר אלקטרוני.
אם יש לך שאלות או דברים שאתם רוצים שאני הכתוב אליהם אתם מוזמנים ליצור איתי קשר דרך יצירת קשר, לשלוח לי הודעת דואר אלקטרוני לכתובת israelabdl@israelabdl.com (התשובות לפעמים מגיעות לספאם) או הכי טוב דרך התגובות.
