חיבוקי דובי וכוח התמיכה:סיפור של אהבה וחיזוק- אוהבי החיתולים

שלום חברים,

הייתה לי חוויה מיוחדת לאחרונה ורציתי לשתף אתכם. לפני כמה ימים סבא שלי הלך לבדיקה רפואית שגרתית, לצערי במהירות שלחו אותו לבית חולים לאישפוז. הרגשתי ממש מבולבל שאמרו לי את זה וחשבתי רק על דבר אחד – להיות איתו.
כשקיבלתי את החדשות, עזבתי את הכל ויצאתי לבית החולים. בדרך עצרתי בבית שלי בשביל להביא כמה דברים שאני צריך כי רציתי לישון בבית החולים שהוא לא יהיה לבד.
שנכנסתי לחדר שלי היה רגע נדיר – הרגשתי את הצורך לחבק את דובי הקטן שישב על המיטה שלי. וכמה אהבה הוא נתן לי בחיבוק. הבנתי כמה הוא חשוב לי. ממש רציתי שהוא יבוא ביחד איתי. לעולם לא הרגשתי כך וזה ממש מוזר ומצחיק.

אחרי כמה דקות איתו החזרתי אותו למקום ויצאתי לבית החולים. הבנתי כמה מזל יש לנו או אולי יותר נכון להגיד לי כי אני לא יודע על כולם שיש לי את הדברים האילו שעוזרים. נגיד להיות עם דובי ממש מרגיע אותי לפעמים שאני בתקופה לחוצה.
בנוסף הבנתי שלבישת חיתול (במיוחד של האגיס בשבילי) ממש מרגיע אותי ועוזר לי להפיג את הלחץ. כך שיש משהו מעודד בזה. לא פעם דיברתי עם ידידה שלי והיא אמרה לי שהיא ממש מקנא בזה שיש לי את הדבר הזה שמרגיע אותי והאלווי והיה גם לה…

אז עם כל המצב המוזר הזה והלא צפוי מצאתי קרן אור קטנה וסוף סוף הבנתי כמה ברי מזל אנחנו שיש לנו משהו שאנחנו יכולים ללבוש אחרי יום קשה ועוזר לנו להירגע.

שנייה לפני שאנחנו נפרדים אתם מוזמנים להיות חלק מהקהילה הקסומה שלנו דרך הקישור הבא אם עוד לא עשיתם את זה אתם מוזמנים להירשם לערוץ הטלגרם שלנו (אנונימי) לעדכונים על פוסטים חדשים, ובכך תהיו חלק מהקהילה שלנו 💬.

שלכם,
דובי קטן 🧸, לב גדול❤️.
בתקווה שנדע ימים טובים, החילות החיילים החטופות והחטופים יחזרו הביתה בשלום 🎗

אם אתה חדש, אתה מוזמן להירשם לערוץ הטלגרם שלנו (אנונימי) לעדכונים על פוסטים חדשים, ולמדיה החברתית שלנו. בנוסף את ממוזמנים לפורום שלנו (ניתן לכתוב בו באנונימיות). מוזמנים גם לתמוך באתר בשביל שנוכל להמשיך לגדול ולצמוח.