אני אפילו לא יודע מאיזה גיל אני צריך להתחיל. ממתי שאני זוכר את עצמי תמיד היה לי רצון לחזור וללבוש חיתול אנחנו מדברים על גיל צעיר מאוד.
הזיכרון הראשון שלי: אני יכול להגיד שמדובר על גיל שהוא לפני גן חובה או מגן חובה אני זוכר שדיברתי עם ילד מהגן על זה שאני לפעמים רוצה ללבוש חיתול ושאלתי אותו אם גם הוא רוצה (בשלב זה זה נראה לי כאילו שכולם היו כמוני) אני לא ממש זוכר את התשובה שלו מלבד זה שהוא סיפר לי שיש לו אח קטן בבית והוא יכול לתת לי חיתול אחד. ממש התרגשתי מזה, אחרי שנפגשנו שוב הוא סיפר לי שזה מאוד יקר וההורים שלו לא הרשו לו לקחת אחד…
(כשאני חושב על זה מענין אם הם דיברו על זה עם ההורים שלי)
הזיכרון השני שלי: יש לי זיכרון כזה שסיפרתי על זה לחבר אחד שגדל איתי בשכונה וגם לו היה אח קטן ואני זוכר שהלכנו לבית שלו פעם אחת וכל כך רציתי לקחת אחד אבל לא הצלחתי. יום אחרי אולי קצת יותר הוא אמר לי משפט שכל גרם לי להבין כמה דברים "ההורים שלי אמרו שאתה תינוק ובטח גם בבית שלך אתה כל היום לובש חיתולים" בנקודה הזו הבנתי שלא כולם כמוני ואני סוג של עוף מוזר.
התחושה הזו שאני מוזר לא קשור שאין עוד אנשים כמוני גרמה לי להרגיש בודד מאוד אנחנו מדברים על עידן שבוא לא היה עוד אינטרנט (לנו על כל פנים אני חושב 1995 אולי 1996) ומקור המידע שהיה זמין זה ההורים או אנציקלופדיה.
זיכרון נוסף ומצחיק שיש לי זה מבית הספר היסודי כיתה א אני חושב אולי ב שאני מבקש מהמורה ללכת לשירותים ורואה שיש פח זבל ריק ונזכר שילד מהכיתה אומר לי שהוא לא מבין למה אני רוצה ללבוש חיתול זה כמו ללבוש שקית זבל ומה אתם חושבים שעשיתי? נכון לבשתי את הסכית כאילו שהיא הייתה חיתול.
תמיד היה לי את הרצון ואני לא יכול אפילו להתחיל להסביר כמה אהבתי לראות את הפרסומות האלו שהיו בטלוויזיה של פעם שהיו מדברות על חיתולים הייתי כל הזמן ממתין להפסקת הפרסומות רק בשביל לראות אותם עוד פעם אחת עושה כאילו שאני לא מסתכל אבל רואה.
מענין אם אתם זוכרים הייתה להאגיס פעם פרסומת ממש חמודה "יש חיתול חדש להאגיס תסתכלו מה שאני לובש כל כך נעים ונוח זה ממש מדהים אין מה לדבר חיתול מעולם אחר האגיס סופרים נמתח לכל הכיוונים…" אני חושב שיש לי אפילו את הפרסומת על קלטת איפו שהוא בבית אם תרצו אני אבדוק.
או את ההתרגשות הזו לראות על מדפים בסופר את כל חבילות החיתולים מסודרים (את האמת עד היום אני אוהב ללכת בסופר ותמיד לעבור "בטעות" במדפים האלו) פעם היו את החבילות האדומות האלו של מותג האגיס הלב שלי היה מחסיר פעימה שהייתי רואה אותם מסודרים שם כל כך רציתי לקחת חבילה אחת או רק לגעת בהם להרגיש קרוב…
על כל פנים ככל שהתבגרתי יותר גם הרצון המוזר הזה ולא מובן התגבר בי כולל זה שגם אם הייתי רוצה לשחק עם עצמי הייתי מדמיין שהפרטנרית שלי גם רוצה ללבוש חיתול או שבגלל שאח שלה הקטן מרטיב בלילה הדרך היחידה שאני יהיה יכול לשון איתה זה שאני וגם היא נהיה עם חיתול בשביל שהוא לא ירגיש מוזר (זה מצחיק כי זו היה כל הפנטזיה אפילו לא היינו עושים שום דבר מיני חוץ מזה) או שבשיעורי הדרכה מינית יחלקו לבנות פדים למחזור ובשביל לא לעשות הפליה לבנים יחלקו חיתולים (ברור שהחלק השני לא קרה) ואנחנו מדברים על כיתה ה.
הפעם הראשונה שהצלחתי להשיג חיתול הייתה בכיתה ה לבת של השכנה שלי שהייתה בגילי והייתי חבר ממש טוב שלה היו שלוש חיתולים שהיא הייתה משחקת עם הבובות שלה ביחד איתם לא הכי נעים לספר את זה אבל האובססיה שלי הייתה כל כך גדולה שבאיזה שהוא שלב לקחתי לה אחד מהם לבית שלי.
אני זוכר את הפעם הראשונה שלבשתי אותו זה הרגיש כל כך טוב וכל כך מבלבל ברור שהוא היה קטן עלי ולא נסגר אבל היה בזה משהו מאוד מספק וטוב.
אחרי כמה שעות זרקתי אותו לפח הזבל שמחוץ לבית שאף אחד לא ידע שעשיתי את זה. אני זוכר שאחרי כמה שעות רציתי שוב ללבוש אותו אז יצאתי לחפש אותו בפח ועם המזל שלי אחותי הגדולה ראתה אותי ובמזל לא הבינה (או לא אמרה לי) שאני חיפשתי משהו בפח וכך איבדתי אותו.
ברור שהרצון לחזור ללבוש המשיך ואפילו התגבר, הייתי במקלחת לוקח את הספוג רחצה ומכניס אותו לתחתונים ומתקלח כך רק בשביל להרגיש שיש לי חיתול גם אם זה לזמן המקלחת בלבד.
בגלל שלא הכרתי אנשים שאוהבים גם חיתולים הייתה לי מחשבה מוזרה שיש מיליון אנשים בעולם אז אם אני אוהב חיתולים חייב להיות עוד מישהו אחד בעולם כמוני מישהו בדיוק כמוני שגם הוא בטח אוהב חיתולים גם חשבתי שהוא יהיה סיני כי אמרו לי שיש המון אנשים בסין, ואני זוכר שממש ריחמתי עליו כי הוא גם בודד ולא יודע שיש עוד אנשים כמהו בעולם.
אני חושב שהבדידות הזו וחוסר היכולת שלי למצוא מידע על זה בעברית גרם לי גם לפתוח את הבלוג.
ככל שהרצון המשיך לגדול חיפשתי עוד חבר שמרגיש אותו דבר וכך סיפרתי לעוד חבר שהכרתי מהשכונה לא מבית הספר שאמר שגם לו יש את הרצון הזה וגם לחברה שלו היינו בכתה ז פחות או יותר בשלב הזה ואני אמרתי לו שאם כל אחד מאיתנו יוכל לתת כמה שקלים אנחנו נוכל לקנות חבילה אחת. ברור שבשלב המחשבה של איפה אנחנו יכולים להחביא חבילת חיתולים אני אמרתי לו שאני לא יכול בבית שלי כי אמא שלי מחפשת לי בדברים בחדר וגם הוא אמר את אותו דבר אז ביטלנו את זה.
בגיל זה הייתי מחטת לאחותי בדברים אני לא זוכר כל כך למה אבל אני זוכר שמצאתי שם כמה פדים של בנות הם היו יותר עבים ממה שיש היום ושאלתי את אותו חבר אם הוא רוצה שנלבש אותם… הוא אמר שלא אבל אני ניסיתי זה יהיה נחמד והרגיש יחסית טוב.
אחרי שעברתי את המחסום הזה הייתה פעם אחת שעשיתי איתו טיול ברחוב ראינו כמה חיתולים ליד פח הזבל וחשבנו אם כדי לקחת אותם ולבדוק, לקחנו שניים ולבשנו אותם (כן אני יודע כמה זה מגעיל לא יודע מה עבר לנו בראש), אני זוכר שזה פתח לי משהו חדש מאז הייתי מתגנב לרחוב בלילה ומחפש בפח כמה חיתולים בתקווה שלא יהיה בהם קקי ושהם לא יהיו מלוכלכים מידי (כן זו לא תקופה שאני גאה בה יותר מידי) אבל אז מצאתי גם האגיס במידה 6 וראיתי שיש כאלו שהם בגודל שלי.
כל-כך רציתי שיתחילו למכור אותם ביחידים ואני יהיה יכול לקנות אחד או יותר ללא הצלחה (היום נמכרים ערכות התנסות במחיר של כמה שקלים בסופר פראם).
אני זוכר שהצלחתי למצאו אחד או שתיים שהיו יבשים ושמרתי אותם.
יום אחד לפני פסח אבא שלי היה צריך לבוא לנקות איתי את החדר לפסח ולא ידעתי מה אני הולך לעשות? איפה אני יכול להחביא את החיתולים שהצלחתי למצאו. ידעתי שאני לא הולך לזרוק אותם ואני לא יכול לשמור אותם במקום אחר בבית כי אמא שלי בא לנקות את החדר של אחותי בסוף הכנסתי אותם לתיק קטן שהיה מבמחסן שלנו, למזלי לא מצאו אותם או אותו.
אני זוכר שהיה לי הסכם עם אלוהים שאסור שאף אחד בעולם ידע על זה או ימצאה את החיתולים הבודדים שהגנבתי לבית (כן, כן אותם חיתולים מהפח אם הייתי מוצא כאלו שהם חצי יבשים הייתי שומר אותם והם היו מתייבשים לגמרי היום אני מבין כמה זה מגעיל אבל פעם לא חשבתי על זה יותר מידי, לא יכולתי איבדתי את זה).
מפה לשם כמו שאומרים התחלתי לפתח אוסף חיתולים והייתי מחליף אותם פעם בכמה זמן עם כאלו שהייתי מוצא בזבל (יש לי גן משחקים ליד הבית כך שתמיד הייתה "הספקה" וזה לפני שאני מדבר על זה שיש לי היום חיתולים משנת 2003 ממש אוסף פרטי אולי הכתוב גם על זה פוסט).
אותו חבר באותה שנה עבר דירה ואני ולא לא בקשר איתו יותר.
תמונה של חלק קטן מאוד מהאוסף שלי.
חיתולים של האגייס משנת 2003 הדריי נייט הראשון שקניתי (אז היה בלבן יוני סקס) פמפרס משנת 2004. ליטופיים ניילון מכנסי חיתול ועוד…
בפוסט הבא אני רוצה להמשך לספר על התהליך הזה כולל קניית החיתולים הראשונה, הפעם הראשונה שאמא שלי מצא בבית שלי חיתול, איך גילתי שיש עוד מוצרים שונים של חיתולים, וטיפים מה לעשות אם אתה רוצה ללבוש חיתול אבל לא יכול להסיג או להחביא אותם.
ולא בבקשה לא לחפש חיתולים בפח אני מתחנן היום אני מבין כמה מחלות יש בהם ואלו דלקות, זיהומים ופטריות אפשר לקבל מזה.
מוזמנים לספר את הסיפור שלכם, להגיב לשאול שאלות ולשתף.
אני יודע שהפרטיות חשובה לך, אתה מוזמן להירשם לערוץ הטלגרם שלנו לעדכונים, ולמדיה החברתית שלנו.
שיהיה לכם יום מלא חיבוקים.
שלכם דובי קטן, לב גדול.
כל כל נכון,
אני זוכר את החיתול הראשון שלי הוא היה כל כך קטן שהייתי צריך להדביק שני חיתולים ביחד
תודה על התגובה, אני זוכר איך הייתי מנסה להדביק גם את החיתול עם דבק ועד כמה זה לא עבד…
מקסים ❤️
תודה על השיתוף והתרומה לקהילה
תודה לך על התגובה, אני מאמין שהתפקיד של כל אחד ואחת מאיתנו להיות שגריר של הקבילה שלנו.
Wow תודה אבל מה עם חלק ב?
מאמין ששבוע הבא נפרסם אותו.