כמו שאתם יודעים, אני ממשיך ללבוש בימים האחרונים חיתולים ישנים מהאוסף שלי בשביל להמשיך לצמצם אותו. היום לבשתי כמה חיתולים ישנים של פמפרס נדירים – גם מידה 7 מארצות הברית (שהרגיש כמו מידה 6 בישראל), וגם חיתול משנת 2018 בערך. וזה החזיר אותי ישר לאחת החוויות הכי זכורות לי – הפעם הראשונה שלבשתי חיתולים מחוץ לבית, לעבודה, וכשתפסו אותי עם החיתול….
שנייה לפני שנמשיך אם זו הפעם הראשונה שלכם כאן, היי! אני דובי 🧸
ואתם יותר ממוזמנים להצטרף למשפחה החמה שלנו – יש לנו קבוצות פעילות, וערוץ יוטיוב שאנחנו ממש משקעים בו.
💬 להצטרפות לקבוצות – [לחצו כאן]
🎥 לערוץ היוטיוב – תעשו סאבסקייב קטן, זה עוזר לנו המון להמשיך וליצור תוכן איכותי – [לחצו כאן]
הכול התחיל בכלל ממבצע משתלם במיוחד על חיתולי פמפרס. קניתי כמה חבילות כשבכל חבילה יש מספיק חיתולים לחודש שלם ואז עלה לי רעיון לאתגר אישי:
לנסות ללבוש חיתולים 24/7 בארץ במשך חודש שלם. תמיד היה לי קל לעשות את זה בחו״ל, אבל בישראל זה הרגיש לי מוזר יותר – ורציתי לבדוק אם אני מסוגל.
כשפתחתי את החבילה ידעתי שאני הולך לעשות את זה. באותו גיל הייתי רזה כך שהצלחתי ללבוש את החיתול של פמפרס ללא בעיה, בשביל שהוא לא יפתח בזמן הלבישה הייתי מהדק את הלשוניות הלבנות שלו, ואז את הסקוטש ללשונית. כך הוא לא היה נפתח לי ולא היו נתלשים הלשוניות.


באותה תקופה עבדתי כמאבטח לילה בקניון. זה היה תפקיד שקט יחסית, הרבה שעות לבד בעמדה, והחיתול נתן לי תחושב של נוחות וביטחון. אפילו מצאתי לעצמי שיגרה קטנה: לחזור הביתה מהעבודה, להרטיב את החיתול וללכת לישון איתו. להתעורר, להתקלח ולהתכונן לעוד לילה של עבודה. באותו שלב החיתול השפיע עלי קצת כי זה גרם לי פחות לצאת לאנשים כי פחדתי שאולי יראו את החיתול (היום אני יודע שלא רואים כלום מתחת לבגדים).
אבל אז הגיע היום ההוא…
זה היה בצהריים של יום שישי, התעוררתי בבית ושמעתי את המשפחה בסלון. לבשתי טרנינג, והחלטתי להוריד את החיתול. הלכתי למטבח לעשות קפה, ואז שמעתי את אמא שלי אומרת:
״דובי, למה יש לך זנב?״
לא הבנתי על מה היא מדברת… עד שהרגשתי משהו מתנדנד מאחורי. הסתובבתי – וראיתי את החיתול שלי תלוי ופתוח מהטרנינג. כולם ראו. הוא נתפס בגלל הסקוטש שלו למכנסיים.
אחותי ישר שאלה אם אני רוצה לספר להם משהו… ואני פשוט עניתי שלא כדאי לה להיכנס לזה.
באותו שלב חשבתי לעצמי כמה זה מוזר שמה שעשיתי בשביל שלא יראו את החיתול גרם לזה שיראו אותו.
מאותו רגע הפסקתי עם החיתולים לתקופה ארוכה מהפחד שיראו אותו שוב.
היום כשלבשתי שוב את אותו דגם של חיתול נזכרתי בזה, באותו יום שישי לאותה סצנה מביכה אבל גם מצחיקה.
ומה איתכם – קרה לכם שפעם נתפסתם גם עם חיתול? ואיך התמודדתם עם זה?