הסיפור שלי חלק ב – How I realized I love diapers

אני לא זוכר למה ביקשתי מאמא שלי כסף אבל היא נתנה לי צירפתי אותו לכסף שהיה לי והיה לי מספיק לקנות את חבילת הדריי נייט הראשונה שלי (חבילת חיתולים ראשונה) אני זוכר שזה היה ביום שלאחותי הקטנה הייתה בת מצווה. הלכתי לבית מרקחת מיד אחרי בית הספר עם הכסף. הייתה לי תוכנית מסודרת מה אני אומר ולמי… אני נכנס לבית מרקחת אומר למוכר שאני צריך תחתוני לילה לבן של שכנה שלי שהוא בן 12 והוא יביא לי את הדריי נייט של האגייס.
מכירים את זה שהמציאות היא לא ממש מה שאתם חושבים שהיא תהיה?! נתחיל עם זה שבית המרקחת היה סגור ופגשתי בחוץ חבר מהכיתה שלי ששאל מה אני עושה שם, אז אמרתי לו שאני עוזר לשכנה שלי בקניות לפעמים כי היא גרושה והילד שלה חולה במשהו והיא בקשה ממני לקנות מפה משהו ושאלתי מה הוא עושה שם?
כן… הוא היה הבן של הרוקח אז הוא ביקש מאבא שלו להכניס אותי (גם כן חבר) אני יודע שאני רוצה דריי נייט אבל לא יכול לבקש ולא חשבתי שיש הרבה סוגים של חיתולים לילדים אז אמרתי לו ששכנה שלי ביקשה ממני שאני אקנה לבן שלה חיתול ללילה תחתון חיתול והוא שאל אותי כמה הוא שוקל אמרתי לו שאני לא יודע (לא יכולתי להגיד כמוני) והתשובה שלו
הייתה שיש יותר מדי סוגים ואני צריך לדעת בשביל שיוכלו לתת לי מה שאני צריך. לא יכולתי להגיד לו שראיתי באתר של האגייס שיש שני מידות 4-7 ו8-15 ואני רוצה של הילדים הגדולים ולא הקטנים. גם לא ידעתי שיש יותר ממידה אחת לגיל 12 וברור שלא שיש סוגים וחברות שונות.
לצערי חזרתי לבית בידיים ריקות וידעתי שאני לא יכול לחזור לשם לקנות אותו שוב. הבנתי שאני צריך ללכת לסופר ולראות אם יש להם שם דריי נייט אם כן לקחת לשלם וללכת מהר.
הלכתי לקניון ונכנסתי לסופר ושם ראיתי שיש את הדריי נייט שאני כל כך רציתי רק ששנייה לפני שקניתי אותו ראיתי את דודה שלי אז המשכתי לעשות סיבוב ויצאתי מהסופר. השעה של הבת מצווה של אחותי התקרבה (היא גם הייתה בקניון באולם אירועים.) ואני הייתי חייב כבר לחזור לבית.
כאשר הגענו לקניון בשביל להתכונן למסיבה (לסדר את כל הדברים והציוד בעולם) לא יכולתי להתרכז כל-כך שעד שעברתי את המחסום של לקנות או לא לקנות כל כך רציתי להגשים את החלום הזה. התגנבתי מהעולם (הקניון במרחק של קילומטר אחד או אחד וחצי מהבית שלי) וקניתי את החבילה של הדריי נייט עד היום יש לי אותה החבילת חיתולים הראשונה שקניתי בחיים כולל כמה מהם. הלכתי לבית במהירות ובגלל שלא היה לי מפתח החבאתי אותם בגינה שלנו בין הצמחים והתפללתי שאף אחד בעולם לא ראה אותי קונה אותם, מסתובב איתם עד לבית, ומכניס אותם לגינה. וברור שהיה לי את הפחד שמישהו ימצאה אותם בגינה ויגנוב אותם או ידע שזה שלי (באותו שלב החיתולים של דריי נייט היו גם לבנים וגם לבנות אותו דבר).
כמו שאתם חושבים הבנת מצווה של אחותי הייתה ממש קשה בשבילי (הזמן לא זז) כל הזמן רק רציתי לחזור לבית לפינוק שיש לי, לנסות בפעם הראשונה את מה שקניתי. אחרי כמה שעות של המתנה חזרנו לבית ולי נשאר החלק הכי קשה של להכניס אותם בזמן שכולם בבית ושאף אחד לא יגלה אותם.
אני זוכר שהמתנתי בהתרגשות במיטה עד שכולם הלכו לישון (למזלי כולם היו גמורים מהיום שהיה) התגנבתי לבחוץ והנחתי את החבילה בעדן החלון של החדר שלי. מהר נכנסתי לחדר פתחתי את החלון הכנסתי אותם וסגרתי אותו. אף אחד בעולם לא יכול להבין כמה התרגשתי בזמן שאני כותב את מילים הללו אותה התרגשות חוזרת אלי, קצב הלב עולה והחיוך שהרגשתי אז. החבילה הירוקה שראיתי באתר של האגיס בחדר שלי חדשה רק בשבילי וממתינה רק לי. סוף, סוף חיתול חדש שאף אחד בעולם לא לבש, חיתול שהוא במידה שלי לילדים בגיל שלי. בתמונה הם נראו כל כך שמחים (באתר אינטרנט של האגייס ובחבילה של החיתולים) פתחתי את החבילה ושמעתי את הניילון שלה והקול שהוא עשה אחד הקולות שאני הכי אוהב בעולם של הפלסטיק של חבילות החיתולים, הוצאתי תחתון חיתול אחד הוא היה לבן אני חושב שהדופק שלי הייתה על 200 באותה שניה כאילו שהעולם עצר מלכת (אפילו לא חשבתי מה אני עושה איתם ואיפה אני הולך להחביא אותם) זה היה עולם רק שלי ושלהם.