שלום חברים מה שלומכם? זה הפוסט השמיני שלי בנושא הטיול שלי מוזמנים לפוסטים הקודמים: טיול בחיתול 2025.
הבוקר התחיל מוזר, אפילו יותר מבדרך כלל. התעוררתי מוקדם, מוקדם מאוד – היה רעש חריג שהעיר אותי ולא יכולתי לחזור לישון. גם אחרי שהשקט חזר הראש שלי המשיך להתרוצץ. לא ידעתי לאן אני רוצה לטייל, אבל כן ידעתי דבר אחד – אני לא מתכוון לבזבז את היום האחרון בלחשוב יותר מידי.
אם זו הפעם הראשונה שלכם כאן, היי! אני דובי 🧸
ואתם יותר ממוזמנים להצטרף למשפחה החמה שלנו – יש לנו קבוצות פעילות, וערוץ יוטיוב שאנחנו ממש משקעים בו.
💬 להצטרפות לקבוצות – [לחצו כאן]
🎥 לערוץ היוטיוב – תעשו סאבסקייב קטן, זה עוזר לנו המון להמשיך וליצור תוכן איכותי – [לחצו כאן]
התחלתי לארוז שוב. עברתי בין הבגדים, הציוד, כל הדברים שאספתי לאורך הימים האחרונים, והבנתי – לצערי – שאני אצטרך להשאיר תיק אחד מאחור. התיק הישן שלי גם ככה נקרע קצת, אז קפצתי לחנות קרובה וקניתי תיק גב חדש. לא בדיוק מה שתכננתי, אבל דווקא הרגשתי הקלה. משהו בתחושה הזו של לארוז מחדש עשה לי סדר גם בראש.
מבלי לחשוב יותר מידי ארזתי את הציוד לטיול, והפעם, החלטתי לקחת איתי את דובי. הרגשתי שזה מגיע לו – זו גם החופשה שלו. חשבתי שיהיה חמוד לצלם אותו בטבע, ברכבת, ואולי גם שהוא יראה בעצמו קצת מהנוף של ההרים. בסוף זה גם החופשה שלו אז אני רוצה שגם הוא יעשה חיים.
התקלחתי בזריזות, לבשתי חיתול abdl עם שני מדבקות – האהוב עליי – ויצאתי החוצה. מזג האוויר היה קר, אבל בלי גשם. זה יתרון כשאתה לובש חיתול – אפשר לשים שכבות בלי שיבחינו. מצד שני, באמת היה קפוא, והאוויר חתך את הפנים כמו סכין.
כשהרכבת הגיע התישבתי על הספסל האחרון, פתחתי את המחשב הנייד והמשכתי לכתוב את הפוסט של אתמול, ככה עם הקפה ביד ונוף נעים מבחוץ.
ניצלתי את הזמן לצלם את דובי גם ברכבת.
בעודי יושב ברכבת מצלם את דובי, וכותב איכשהו – פספסתי את התחנה וירדתי תחנה אחת מאוחר מידי. לרגע נלחצתי, אבל אחרי מבט במפה גיליתי מסלול חדש ויפה שאני לא מכיר. החלטתי לא לחשוב פעמיים וללכת על זה.
לפני שהתחלתי לטייל, נכנסתי לסופר שיש שם בשבי לקנות מים ונשנושים כי זה מסלול שאני לא מכיר.
וכמובן – כמו תמיד – עברתי במדף החיתולים.
ופתאום זה קרה.
מצאתי את חבילת חיתולי לבירו מידה 7 – בגודל הרגיל!
לא המגה פק, לא חבילת ענק – בדיוק מה שחיפשתי כל-כך הרבה זמן. עמדתי שם לרגע עם החיוך הכי מטופש בעולם, לקחתי אותה וקניתי אותה בלי לחשוב פעמיים. היא נכנסה לי לתרמיל בקלות – וזה היה סימן שהייתי צריך למצוא אותה. קניתי אותה למרות שהייתי בתחילת המסלול כי לא ידעתי אם תהיה לי האפשרות לחזור לחנות הזו או לא.
וככה קרה שיצאתי לטייל בהרים, עם תיק שכולל:
– חבילת חיתולי ליברו חדשה.
– שלושה חיתולים למבוגרים להחלפה.
– דובי חמודי.
– אוכל, מים ולפטופ.
מזל שאין בידוק ביטחוני בטיולי טבע באירופה, כי זה באמת היה יכול להיראות מוזר ומצחיק…
המסלול היה הרבה יותר מבודד ממה שחשבתי – וזה בדיוק מה שאהבתי. היה שקט כזה, נעים, כמו שרק היער יודע להציע. הוצאתי את דובי מהתיק, נתתי לו להציץ עם הראש החוץ לפעמים שיראה את הנוף – אבל בגלל הקור והרוח, כשהגענו לאזור יותר מיוער הכנסתי אותו בחזה לתרמיל. לא רציתי שירטב או יתלכלך.
המשכתי ללכת, לשתות מים, לנשנש אול, ואז הגעתי למבנה נטוש. סוג של בית קטן שנראה שעומד שם שנים. הוא לא היה הכי נקי, אבל ניצלתי את ההזדמנות להחליף חיתול בדיסקרטיות מלאה.
החיתול היה כבר רטוב, לא עד הסוף – אבל לא ידעתי אם תהיה לי עוד הזדמנות נוחה כזו. אז פשוט עשיתי את זה.
יש משהו ממש משחרר בלטייל עם חיתול. לא צריך לחפש שירותים, לא צריך להתאפק. לפעמים אני פשוט מרגיש שיש לי פיפי, עומד לרגע כאילו בודק משהו בטלפון – ועושה. ואז מחכה עוד כמה שניות כדי לוודא שהכול יבש – וממשיך מבלי שאף אחד יודע.
כמובן שאני משתדל לא להתרגל לזה ביומיום – הגוף זוכר, ואצלי זה קורה רק בטיולים. אני שומר על זה כמשהו מיוחד, חוויתי – לא הרגל קבוע.
אחרי ההפסקה המשכתי לטייל עוד כשעה, אבל הקור המשיך להיות מורגש מאוד, אז החלתתי לעשות את דרכי חזרה. התרמיל הרגיש פתאום ממש כבד – גם מהחיתול הרטוב, גם מהאוכל וגם מחבילת הליברו החדשה.
חיפשתי פח זבל, אבל לא מצאתי – אז זרקתי את החיתול בסופו של דבר רק בתחנת הרכבת, רגע לפני שחזרתי לעיר.
וכאן בעצם, מסתיים החלק הראשון של ההרפתקה.
אבל האמת? הדברים הכי מעניינים עוד לפנינו…
כי בפוסט הבא אספר לכם על החלק השני של היום –
כשאני ודובי טיילנו בעיר הגדול,
איך רגע קטן של צילום כמעט הפך לרגע הכי מביך בטיול,
ואיך החלום הכי רע שלי כמעט התגשם בטעות…
ומזל – באמת מזל גדול – שיצאתי מזה..
נתראה בפוסט הבא.
שלכם, דובי הקטן 🧸 עם לב גדול ❤️.
בתקווה לימים טובים יותר, ושכל החיילות, החיילים, החטופות והחטופים ישובו הביתה בשלום 🎗.
רוצים להישאר מעודכנים?
אם אתם חדשים כאן, אני מזמין אתכם להצטרף לערוצי הקהילה שלנו! שם תוכלו להתעדכן על פוסטים חדשים, להשתתף בשיחות, ולהכיר אנשים נוספים מקהילת אוהבי החיתולים בישראל.
