חלק ב׳: בין בוץ, חיתול ומחשבות חשובות בפארק.
שלום חברים מה שלומכם? זה הפוסט השישי שלי בנושא הטיול שלי מוזמנים לפוסטים הקודמים: טיול בחיתול 2025.
אחרי שחזרתי לעיר, ניסיתי לאתר חבילה קטנה של חיתולי ליברו – משהו פרקטי שאוכל לקחת איתי לישראל בלי להיסחב עם מגה-פאקט עצום. לא מצאתי. זה גרם לי להבין שוב כמה העולם של החיתולים לא תמיד נגיש כמו שזה נראה – המחשבה שחבילות קטנות יהיו יותר זמינות מהגדולות לא הייתה נכונה.
🙋♂️ שנייה לפני שנתחיל…
ברוכים הבאים לבלוג שלי – אם זו הפעם הראשונה שלכם כאן, היי! אני דובי 🧸
ואתם יותר ממוזמנים להצטרף למשפחה החמה שלנו – יש לנו קבוצות פעילות, פודקאסטים עם פרקים מרתקים, וערות יוטיוב שאנחנו ממש משקעים בו.
💬 להצטרפות לקבוצות – [לחצו כאן]
🎧 לפודקאסטים – תמצאו אותנו בספוטיפיי, גוגל ואפל פודקאסט – [לחצו כאן]
🎥 לערוץ היוטיוב – תעשו סאבסקייב קטן, זה עוזר לנו המון להמשיך וליצור תוכן איכותי – [לחצו כאן]
אחרי שלא מצאתי את החבילה עצרתי לקנות אוכל וחזרתי חזרה למלון – עייף בוצי, עם נעליים רטובות שוב (מה הסיפור עם הנעליים ה״חסינות מים״ האלו?!) התקלחתי טוב-טוב והחלפתי לחיתול abdl חדש – הפעם עם ארבע לשוניות – ויצאתי לסיבוב קצר בפארק העירוני הקרוב, תוך כדי שיחה נעימה עם ידידה טובה בטלפון. השיחה נתנה לי תחושה של קרקע יציבות – אחרי היום המשוגע שעבר עליי, וזה היה רגע של שקט.
🧸 מחשבות מהפארק: על חיתולים, נוחות וריגוש
במהלך הסיבוב שלי בפארק, והשיחה עם אותה ידידה, התחילה להתחדד לי נקודה שלא באמת עצרתי לחשוב עליה עד היום:
האם להמשיך ללבוש חיתולי abdl בטיולים? ולמה אני לובש אותם?
נזכרתי שבנסיעת העבודה הקודמת גיליתי במקרה שיש חנות בהונגריה שמוכרת חיתולי abdl ועושה משלוחים.
מתוך סקרנות, הזמנתי כמה חיתולים, בקבוקים ומוצץ – לנסות ולהרגיש את החוויה.
היה בזה משהו ממש כיף ונחמד – במיוחד החיתול עם הדובים והפיראטים – אבל גם משהו התחיל להפריע לי: החיתולים האילו סופגים המון, יותר מידי אפילו.
זה יצר מצב שלא אפשרי להחליף אותם בקלות – גם כשהם עוד יבשים.
כדי לנצל אותם, צריך ללבוש אותם כמה שעות ברצף, ואם מרטיבים, להישאר עם חיתול לא נקי לאורך זמן, וזה משהו שאני פחות אוהב לעשות.
ופתאום הבנתי:
בהתחלה לבשתי חיתולי abdl כי כולם דיבו על כמה ההם ״מדהימים״ ו״מיוחדים״ וזה באמת נכון – יש בהם משהו מאוד מיוחד ומרגש.
אבל… המשכתי להשתמש בהם בעיקר מתוך רצון למצוא את אותו ריגוש שכולם מתארים, ולא כי הם באמת מתאימים לי.
בטיולים – אני באמת נהנה הרבה יותר מחיתולי תינוקות או חיתולי מבוגרים פשוטים:
- חיתולי תינוקות אני יכול להחליף אותם בקלות כשצריך, בלי להרגיש ״חבל לבזבז״ ספיגה ענקית.
- בחיתולי תינוקות אני מרגיש חופשי גם להשתמש בשירותים אם אני רוצה.
- זה נותן לי תחושת קלילות, זרימה, ואפילו נוח יותר להשתמש בחיתולי תינוקות.
אני ממש אוהב לראות דמויות כמו פו הדוב או סימבה על החיתול שלי.
זה מרגיש טבעי, חמוד, ולא דורש ממני מאמץ מיוחד או ״להמציא את עצמי מחדש״ כדי ליהנות.
אז כנראה שבטיולים הבאים – אני אחזור למה שתמיד אהבתי:
חבילה של חיתולי תינוקות טובה.
אולי כמה חיתולי מבוגרים מהארץ לגיבוי.
וכך פשוט היה אני – עם מה שנעים לי, ולא עם מה שכולם כותבים עליו.
אני שמח שניסיתי את חיתולי הabdl – ואני יכול להבין למה הרבה אנשים אוהבים אותם, במיוחד מי שלא יכול ללבוש חיולי תינוקות.
אבל לשמחתי יש מזל – ואני בחור לחבק אותו.
אחרי המחשבות וההבנה הזו מהשיחה עם אותה ידידה חזרתי למלון. כשהנעליים שוב רטובות לגמרי למרות שהם היו יבשות שיצאתי – כל פעם שיש שלולית או טפטוף קל הם ספוגות במים. לא ברור למה אבל לא נתתי לזה לעצור אותי. חזרתי למלון החלפתי שוב וישבתי לצפות בסרט קצר עם דובי.
זה אולי נשמע מוזר אבל יש משהו קסום בלסים יום כזה עם שגרה מוכרת – חיתול נקי, סרט, ודובי.
זהו ככה נרדמתי מחובק עם דובי.
מה דעתכם?
אתם יותר טיפוסים של חיתול צבעוני עם ציורים, או מעדיפים משהו פשוט וזורם?
נוזמנים להגיב פה או בקבוצת הטלגרם!
עד הפוסט הבא, לא משנה איפה תהיו – אני שולח לכם מיליון חיבוקים.
שלכם, דובי הקטן 🧸 עם לב גדול ❤️.
בתקווה לימים טובים יותר, ושכל החיילות, החיילים, החטופות והחטופים ישובו הביתה בשלום 🎗.
רוצים להישאר מעודכנים?
אם אתם חדשים כאן, אני מזמין אתכם להצטרף לערוצי הקהילה שלנו! שם תוכלו להתעדכן על פוסטים חדשים, להשתתף בשיחות, ולהכיר אנשים נוספים מקהילת אוהבי החיתולים בישראל.
