שלום חברות וחברים יקרים מה שלומכם?
במסגרת חגיגות השנתיים לאתר שלנו, חיפשתי את הדרך הכי מרגשת לציין את הדרך שעשינו כאן ביחד.
והכי טבעי היה לחזור להתחלה – לא רק להתחלה של האתר, אלה ממש להתחלה של המסע האישי שלי עם חיתולים ברור שיהיו תמונות וסרטון בהמשך…
ממש שנייה לפני שנצלול לפוסט היי לכולם וברוכים הבאים למשפחה החדשה! 🤩 אם אתם פה בפעם הראשונה, אני דובי 🧸 ואיזה כיף שהצטרפתם! בואו להיות חלק מהקהילה החמה שלנו בקבוצות השונות, כל מה שצריך זה ללחוץ כאן: לחץ פה
בנוסף מחכים לכם פרקים מרתקים בפודקאסטים שלנו! אותם תוכלו למצוא בספוטיפיי, גוגל פודקאסט ואפל פודקאסט – מוזמנים להאזין מתי שנוח לכם.
עוד משהו קטן וחשוב – נשמח מאוד אם תתמכו בנו ותקפצו לבקר בערוץ היוטיוב שלנו. לחיצה קטנה על כפתור העוקב תעזור לנו מאוד לגדול ולייצר לכם עוד תוכן איכותי ומהנה! תודה רבה! 🎥💙
חזרה לשנת 2006✨
הייתי בן 15 אולי קצת יותר. מאחד הימים האלה בבית ספר, שבהם הראש לא באמת נמצא בכיתה. הברזתי משיעור מדעים – כן, פשוט יצאתי לשעתיים מהבית ספר – וידעתי בדיוק לאן אני הולך.
הלכתי לסופר הקרוב, משהו כמו חצי קילומטר מהבית. תזמנתי את זה כשידעתי שכולם בעבודה או בלימודים, כדי שאף אחד לא יראה אותי.
הסתובבתי שם נבוך, בודק מאה פעמים שאין מישהו שאני מכיר. ממש כמו גנב כשחושבים על זה היום.
הגעתי למעבר של החיתולים, הלב דפק בטירוף. חיפשתי את החיתול הכי גדול שיכולתי למצוא – בדיוק כמו זה שמצתי פעם – לא ידעתי מה המידה, או החברה. רק ידעתי שיש עליו את פו הדוב וזה מה שחיפשתי.
ואז- ראיתי אותם.
Huggies Freedom עם פו הדוב ואייה. 📦
מבלי לחושב יותר מידי- תפסתי את החבילה והלכתי לקופה.
אני ממש זוכר שאלתי את הקופאית אם זו המידה הכי גדולה ואם אפשר להחליף אם זה לא מה שאמא שלי רצתה – כאלו שזה לא בשבילי.
היא אמרה שכן.
הרגשתי שכך היא לא תחשוד שאני קונה אותם לעצמי.
לצערי לא הייתה להם שקית גדולה שתסתיר את החבילה, אז הלכתי איתה ככה – חשופה לגמרי. באותם ימים החבילות היו הרבה יותר גדולות – 40 חיתולים בחבילה! לא כמו היום 27.
התחלתי ללכת לבית בדרך הכי צדדית וארוכה שיש בתקווה לא לפגוש משהו שאני מכיר או את אחת האחיות שלי.
כשהתקרבתי לבניין, פחדתי שהשכנה שלי – שתמיד שם – תראה אותי.
למזלי לא ראיתי אותה, רצתי מהר לבניין ונכנסתי הביתה עם החבילה שלי. עד היום כשאני רואה אותה אני כל-כך מתרגש במיוחד ששמרתי אותה מאז ועד היום עם כמה חיתולים.
פתחתי אותה בידיים רועדות.
ולבשתי את אחד החיתולים – החיתול הראשון שקניתי בעצמי.
אין דרך להסביר כמה זה ריגש אותי.
חיתול אמיתי של תינוקות, חדש נקי, שלי.
על החיתול – Huggies Freedom 2006 🍼
החיתולים של פעם הם ממש מסוג אחר.
לא מתפשרים, לא מתביישים, פשוט… תינוקים, כמו שצריך.
עיצוב קדמי: פו הדוב ואייה כתינוקות. פו נושך בעדינות את האוזן של אייה. כשהרקע חלק עם שני ריבועיים – אחד שמנת, והשני באפור. חמוד מאוד.
עיצוב אחורי: פו הדוב רוכב על אייה עם לוגו huggies כחול. גם שם – ריבועים, ספי החיתול, וצבעיים רכים.
עובי : החיתולים עבים משמעותית מהחיתולים של היום.
לשוניות הסגירה: גדולות יחסית לכל חיתול תינוקות שיש היום (5 ס״מ), פחות גמישות , עם אזור הדבקה רחב אשר מזכיר את חיתולי שקמה.
מגני דליפה: גם במהדורה הזו ישנם שני מגיני דליפה.
ריח: למרות שעברו כמעט 20 שנה נעים, בלי עובש – הוא באמת נשמר טוב לאורך השנים לשמחתי.
מידות החיתול 📏
מקדימה:37 ס״מ.
מאחורה:53 ס״מ
אורך: 56 ס״מ.
כשאני פותח את החיתול היום, אני ממש מבין איך הצלחתי ללבוש אותו אז – הוא באמת היה גדול.
כל שקל עוזר לנו להמשיך לכתוב, לפרסם, לבנות ולהיות כאן בשבילכם 💖היעד שלנו השנה הוא 2,268 ש"ח, שכוללים את עלויות הדומיין, האחסון של האתר וביקורת מקצועית — בתוספת עמלת סליקה.
זיכרון שממשיך לרגש 💭
היום כמעט 20 שנה אחרי, אני עדיין מחזיק את אותה חבילה.
שמורה, עם כמה חיתולים בפנים – וכל פעם כשאני רואה אותה, הלב שלי מתרגש מחדש.
הם מזכירים לי לא רק את היילד שהייתי אז, אלא את החיבוק שהוא כל כך היה צריך וקיבל מהחיתולים האילו אז.
אני ממש נזכר כמה אהבתי אותם, כמה קשה היה לי ללבוש אותם בסתר, הם ממש מזכירים לי חיתולי תינוקות.
כן אני יודע שהם חיתולי תינוקות – אבל הם הרגישו הרבה יותר תינוקיים מהחיתולים של היום.
הם היו עבים, רכים, והרגישו כאילו שעוצבו לא רק בשביל לספוג אילה כדי לחבק, וחיבקו אותי באמת.
ואולי בגלל זה הם huggies – חיבוקים.
מבחן השימוש היום 🧪
בשביל הביקורת לבשתי אחד מהם שוב – אחד מהבודדים שנשארו – והתרגשתי כמו אז.
החיתול התמודד יפה עם חצי ליטר המים, אבל ה׳גל בפנים לא נשאר במקום בכלל – לא מפתיע להתחשב בגילו.
אבל התחושה?
בדיוק אותו חיבוק, אותו קסם כמו פעם.
ומה איתכם? 🗨️
יש לכם סיפור על החיתול הראשון שקניתם?
זוכרים את האגיס פרידום של פעם עם פו הדוב ואייה?
מוזמנים לשתף בתגובות – אני ממש אשמח לקרוא זכרונות נוסטלגיים מכם.
ואם אהבתם את הפוסט – תכתבו לי! יש לי עוד חיתולים נדירים באוסף, ואני מתכון להוציא עוד ביקורות נוסטלגיות לרגל חגיגות השנתיים 🎈
מוזמנים להגיב כאן או להצטרף לדיון בקבוצת הטלגרם שלנו!
עד הפוסט הבא, לא משנה איפה תהיו – אני שולח לכם מיליון חיבוקים.
שלכם, דובי הקטן 🧸 עם לב גדול ❤️.
בתקווה לימים טובים יותר, ושכל החיילות, החיילים, החטופות והחטופים ישובו הביתה בשלום 🎗.
רוצים להישאר מעודכנים?
אם אתם חדשים כאן, אני מזמין אתכם להצטרף לערוצי הקהילה שלנו! שם תוכלו להתעדכן על פוסטים חדשים, להשתתף בשיחות, ולהכיר אנשים נוספים מקהילת אוהבי החיתולים בישראל.
