עדכון קצר, אבל מלאה אהבה.
אני יודע שזה אולי הרגיש שנעלמתי. ובאמת במידה מסוימת זה מה שקרה.
הקושי לשלב את כל הדברים שאני עושה ביומיום לפעמים גובר, אבל חשוב לי לכתוב דבר אחד ברור:
האתר הזה הוא אחד הדברים כי חשובים שיש לי.
בכלל זה חשבתי להתחיל לעשות עדכונים קצרים. לא פוסטים גדולים וארוכים – אלא משהו שיאפשר לי לשמור על קשר רציף, להיות נוכח, ולשתף. אני ממש מקווה שזה יעבוד.
תגיבו אם זה רעיון טוב.
בגלל שלא כתבתי הרבה זמן חשוב לי להזכיר, שאני דובי 🧸
ואתם יותר ממוזמנים להצטרף למשפחה החמה שלנו יש לנו קבוצות פעילות, וערוץ יוטיוב שאנחנו ממש משקעים בו.
💬 להצטרפות לקבוצות – [לחצו כאן]
🎥 לערוץ היוטיוב – תעשו סאבסקייב קטן, זה עוזר לנו המון להמשיך וליצור תוכן איכותי [לחצו כאן]
הטיול בחו״ל – והחיתולים החדשים.
הטיול האחרון בחו״ל היה מצוין.
החיתולים שקנית עם הדינוזאורים היו ממש טובים ונעימים, והופתעתי לגלות שהצלחתי ללבוש אותם בלי מאריך בכלל. זה הפך את ההחלפות למהירות ופשוטות: אני מוריד את החיתול המשומש, סוגר חדש וזהו נגמר הסיפור.
בלי מתאם, בלי ״הנדסה״.
היה לי מאוד נוח לשלב בין חיתולי תינוקות לחיתולים של מבוגרים.
כשבא לי להתפנק באמת לבשתי את תחתוני הלילה. הם היו גדולים, נוחים, עם צבע ירוק וציור שממש אהבתי. מצד אחד זה הרגיש לי טוב ומפנק, מצד שני לפעמים זה נתן תחושה קצת רפואית.
ופה הגיע רגע מוזר:
דווקא חיתול המבוגרים, שהוא לכאורה הכי רפואי, הרגיש לי פחות רפואי מהאחרים.
הספיגה הנמוכה שלו אפילו הייתה לטובתי יכולתי ללבוש, להרטיב, ולזרוק בלי להרגיש בזבוז. יש משהו נחמד מאוד בגרסה הזו של אירופה (חיתולי sane).
כשיצאתי לטייל בהרים ובטבע
במהלך הטיול בהרים זה היה ממש כיף. השתמשתי רק בחיתולים כמעט כל הזמן.
זה שלא הייתי צריך מאריך גרם לזה שהחלפה לקחה שניות בודדות, וזה שדרג את החוויה בטירוף.
אבל כאן גם הופיעה הבעיה.
יכולת הספיגה הנמוכה של חיתול המבוגרים הייתה גם פלוס וגם מינוס. מצד אחד נוח. מצד שני נוצר בי פחד להרטיב אותו באזורים לא מבודדים, מחשש לנזילה.
משהו נוסף ששמתי לב אליו:
כשחומר הספיגה מפוזר על שטח גדול יותר, התחושה היא שיכולת הספיגה קטנה יותר.
בחיתולי התינוקות, משום מה, הרגשתי שהסיכוי לדליפה קטן יותר – גם אם בפועל לבשתי אותם בעיקר בשביל הכיף.
ניהול המלאי בטיול
בטיולים בההרים השתמשתי בערך ב 5 חיתולים, ושמחתי לראות שהמלאי יורד בדיוק בקצב הנכון. לא קניתי יותר מדי וזה הרגיש טוב.
(כשחזרתי לארץ הייתי חייב לבדוק אם אני יכול ללבוש חיתולים של האגיס מידה 6 ללא מאריך והבנתי שאני יכול, המאריך הוא מתוך נוחות בארץ).
ואז נזכרתי במשהו מצחיק:
למרות הFOMO שהיה לי מחיתולי ליברו החדשים בטיול הקודם עד היום אפילו לא פתחתי את החבילה שלהם (18.1.26).
הרגע שהכול השתנה
החלק הבעייתי באמת בטיול היה אחר.
בגלל שלבשתי חיתולים והרטבתי אותם, הייתי חייב להתרחק מהשביל כדי להחליף למצוא אזורים בלי אנשים.
באחד המקרים התרחקתי קצת יותר מדי… והלכתי לאיבוד.
בהתחלה זה היה מלחיץ, אבל עוד בשליטה.
ידעתי שיש לי אוכל, מים, וסוללה בטלפון לכמה שעות. הייתה גם קליטה, אז ידעתי שאם צריך אוכל להזעיק עזרה.
אבל אז המצב התחיל להידרדר.
תוך כמה דקות איבדתי קליטה, והבנתי שאני באמת מתחיל להיות בבעיה.
התחלתי לחפש את השביל, אזור עם קליטה, והפחד האמיתי הגיע. במיוחד כשחשבתי על האפשרות שיתחיל לרדת גשם חזק.
זה היה מוזר איך משגרה רגועה הכול מדרדר בבת אחת.
למזלי, אחרי כמה דקות הצלחתי למצוא קליטה ולחזור לשביל.
מחשבה לסיום
שם, ברגע הזה, הבנתי משהו חשוב:
הרצון שלי ללבוש חיתולים ולהשתמש בהם בשטח יכול גם לסכן אותי.
זה לא אומר שאני מוותר על זה, אבל זה כן אומר שאני חייב לעצור ולחשוב אם ואיך להמשיך עם זה בצורה בטוחה יותר.
