הפסקה לחידוש כוחות

שלום לכולם! וברוכים הבאים לבלוג שלי. למי שחדש אני דובי, והפוסט של היום ידבר על הטיול הקצרצר שעשיתי לכינרת.

אבל לפני זה אם אתה חדש, אתה מוזמן להירשם לערוץ הטלגרם שלנו לעדכונים על פוסטים חדשים, ולמדיה החברתית שלנו. זה יכול ממש לעזור לי להגיע לאנשים חדשים.

אחרי כל הימים האחרונים שהיו מלאים בעבודה במסגרת התפקיד שלי קיבלתי 4 ימי חופש רצוף מהמילואים (כאשר אני בכוננות הקפצה אם יהיה צורך). ברור שניצלתי את הזמן לישון, ולישון, ולישון עוד קצת. אחרי זה פגשתי את החברים שלא גויסו ואת המשפחה. אני כל כך שמח שכולם בסדר ואני מקווה שגם אתם והמשפחות שלכם בסדר.

החלטתי לנצל את הזמן להתרחק ולהתנתק מכולם ולעשות טיול קצר לכנרת חצי יום טיול לילה באוהל וחזרה לבית להתארגן חזרה לבסיס. היה לי ממש נחמד בהנהיגה לשם, למרות שהיא הייתה קצת מלחיצה, החלק של הנסיעה בכביש הבקע (לאזור בית שאן). מיד שהגעתי לכנרת הוצאתי את האופניים שלי ועשיתי רכיבה קצרה ומשחררת סביב הכינרת (חלק ממנה). זה ממש עזר לי לסדר את המחשבות שלי כמו שצריך. הבעיה הייתה שהתחיל להחשיך מוקדם יותר ממה שחשבתי כך שלא הייתי מוכן כמו שצריך. עם סיום הרכיבה היה אור אחרון שהאיר את הכל וידעתי שיש לי כמה דקות לארגן בזריזות את מה שאני חייב. הוצאתי פנס שיש לי את האוהל, סק״ש, ורצתי להתחיל לבנות אותו.

היה לילה ממש נחמד, למרות שהיה פחד מאזעקות שיהיו, אבל היה שקט. הייתי חייב לעשות אותו באזור מרוחק יחסית מאנשים כי רציתי להמשיך ללבוש חיתול גם בטיול הזה בשביל באמת להירגע עד כמה שאפשר. עשיתי לי ארוחת ערב נחמדה על גזיה שיש לי (אורז, שעועית משימורים, וסלט). אחרי זה קראתי ספר נחמד.

היה ערב ממש מוצלח. במהלך הערב הייתי צריך להחליף שנים או שלוש פעמים מכמות השתייה ששתיתי וזה היה מאוד משעשע לעשות את זה באוהל. אחרי זה עשיתי לעצמי גם בקבוק מטרנה חם ושתיתי אותו בזמן שראיתי סדרה נחמדה. 

בבוקר כאשר השמש האירה את הכל ראיתי שבניגוד למה שחשבתי היו עוד אנשים באזור שלי חצי קילומטר ממני אולי קצת יותר. אני לא יודע מה הם ראו ומה לא, אני רק יודע שיש לי מזל שאני לבשתי תמיד את החיתול מתחת לבגדים שלי ושהחלפתי תמיד באוהל. הבעיה היחידה היא ששתיתי את הבקבוק כשהאוהל פתוח ואת זה אולי היו יכולים לראות למרות שהיה ממש חושך ורק האור של הפלאפון שלי האיר הכל שראיתי סדרה.

בקיצור היה לי ממש כיף והצלחתי לנקות את הראש כמו שצריך. וחידשתי את הכוחות להמשך המערכה הזה בתקווה שכל החיילים והחטופים שלנו יחזרו הביתה בשלום.

אז עד לפעם הבא איפה שלא תהיו שולח לכם חיבוקים. (תמיד בחלק הזה אני עצוב שהבלוג לא באנגלית כי הייתי יכול לכתוב I send you huggies)

שלכם דובי קטן, לב גדול.

אם אתה חדש אתה מוזמן להירשם לערוץ הטלגרם שלנו לעדכונים על פוסטים חדשים, ולמדיה החברתית שלנו.

ניתן להגיב גם כתוב דואר אלקטרוני.

אם יש לך שאלות או דברים שאתם רוצים שאני הכתוב אליהם אתם מוזמנים ליצור איתי קשר דרך יצירת קשר, לשלוח לי הודעת דואר אלקטרוני לכתובת israelabdl@israelabdl.com (התשובות לפעמים מגיעות לספאם) או הכי טוב דרך התגובות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top