הסיפור שלי כאוהב חיתולים – חלק א' How I realized I love diapers

על כל פנים ככל שהתבגרתי יותר גם הרצון המוזר הזה ולא מובן התגבר בי כולל זה שגם אם הייתי רוצה לשחק עם עצמי הייתי מדמיין שהפרטנרית שלי גם רוצה ללבוש חיתול או שבגלל שאח שלה הקטן מרטיב בלילה הדרך היחידה שאני יהיה יכול לשון איתה זה שאני וגם היא נהיה עם חיתול בשביל שהוא לא ירגיש מוזר (זה מצחיק כי זו היה כל הפנטזיה אפילו לא היינו עושים שום דבר מיני חוץ מזה) או שבשיעורי הדרכה מינית יחלקו לבנות פדים למחזור ובשביל לא לעשות הפליה לבנים יחלקו חיתולים (ברור שהחלק השני לא קרה) ואנחנו מדברים על כיתה ה.

הפעם הראשונה שהצלחתי להשיג חיתול הייתה בכיתה ה לבת של השכנה שלי שהייתה בגילי והייתי חבר ממש טוב שלה היו שלוש חיתולים שהיא הייתה משחקת עם הבובות שלה ביחד איתם לא הכי נעים לספר את זה אבל האובססיה שלי הייתה כל כך גדולה שבאיזה שהוא שלב לקחתי לה אחד מהם לבית שלי.

אני זוכר את הפעם הראשונה שלבשתי אותו זה הרגיש כל כך טוב וכל כך מבלבל ברור שהוא היה קטן עלי ולא נסגר אבל היה בזה משהו מאוד מספק וטוב.

אחרי כמה שעות זרקתי אותו לפח הזבל שמחוץ לבית שאף אחד לא ידע שעשיתי את זה. אני זוכר שאחרי כמה שעות רציתי שוב ללבוש אותו אז יצאתי לחפש אותו בפח ועם המזל שלי אחותי הגדולה ראתה אותי ובמזל לא הבינה (או לא אמרה לי) שאני חיפשתי משהו בפח וכך איבדתי אותו.

ברור שהרצון לחזור ללבוש המשיך ואפילו התגבר, הייתי במקלחת לוקח את הספוג רחצה ומכניס אותו לתחתונים ומתקלח כך רק בשביל להרגיש שיש לי חיתול גם אם זה לזמן המקלחת בלבד.

בגלל שלא הכרתי אנשים שאוהבים גם חיתולים הייתה לי מחשבה מוזרה שיש מיליון אנשים בעולם אז אם אני אוהב חיתולים חייב להיות עוד מישהו אחד בעולם כמוני מישהו בדיוק כמוני שגם הוא בטח אוהב חיתולים גם חשבתי שהוא יהיה סיני כי אמרו לי שיש המון אנשים בסין, ואני זוכר שממש ריחמתי עליו כי הוא גם בודד ולא יודע שיש עוד אנשים כמהו בעולם.

אני חושב שהבדידות הזו וחוסר היכולת שלי למצוא מידע על זה בעברית גרם לי גם לפתוח את הבלוג.

ככל שהרצון המשיך לגדול חיפשתי עוד חבר שמרגיש אותו דבר וכך סיפרתי לעוד חבר שהכרתי מהשכונה לא מבית הספר שאמר שגם לו יש את הרצון הזה וגם לחברה שלו היינו בכתה ז פחות או יותר בשלב הזה ואני אמרתי לו שאם כל אחד מאיתנו יוכל לתת כמה שקלים אנחנו נוכל לקנות חבילה אחת. ברור שבשלב המחשבה של איפה אנחנו יכולים להחביא חבילת חיתולים אני אמרתי לו שאני לא יכול בבית שלי כי אמא שלי מחפשת לי בדברים בחדר וגם הוא אמר את אותו דבר אז ביטלנו את זה.

בגיל זה הייתי מחטת לאחותי בדברים אני לא זוכר כל כך למה אבל אני זוכר שמצאתי שם כמה פדים של בנות הם היו יותר עבים ממה שיש היום ושאלתי את אותו חבר אם הוא רוצה שנלבש אותם… הוא אמר שלא אבל אני ניסיתי זה יהיה נחמד והרגיש יחסית טוב.

אחרי שעברתי את המחסום הזה הייתה פעם אחת שעשיתי איתו טיול ברחוב ראינו כמה חיתולים ליד פח הזבל וחשבנו אם כדי לקחת אותם ולבדוק, לקחנו שניים ולבשנו אותם (כן אני יודע כמה זה מגעיל לא יודע מה עבר לנו בראש), אני זוכר שזה פתח לי משהו חדש מאז הייתי מתגנב לרחוב בלילה ומחפש בפח כמה חיתולים בתקווה שלא יהיה בהם קקי ושהם לא יהיו מלוכלכים מידי (כן זו לא תקופה שאני גאה בה יותר מידי) אבל אז מצאתי גם האגיס במידה 6 וראיתי שיש כאלו שהם בגודל שלי.

כל-כך רציתי שיתחילו למכור אותם ביחידים ואני יהיה יכול לקנות אחד או יותר ללא הצלחה (היום נמכרים ערכות התנסות במחיר של כמה שקלים בסופר פראם).

אני זוכר שהצלחתי למצאו אחד או שתיים שהיו יבשים ושמרתי אותם.

יום אחד לפני פסח אבא שלי היה צריך לבוא לנקות איתי את החדר לפסח ולא ידעתי מה אני הולך לעשות? איפה אני יכול להחביא את החיתולים שהצלחתי למצאו. ידעתי שאני לא הולך לזרוק אותם ואני לא יכול לשמור אותם במקום אחר בבית כי אמא שלי בא לנקות את החדר של אחותי בסוף הכנסתי אותם לתיק קטן שהיה מבמחסן שלנו, למזלי לא מצאו אותם או אותו.

אני זוכר שהיה לי הסכם עם אלוהים שאסור שאף אחד בעולם ידע על זה או ימצאה את החיתולים הבודדים שהגנבתי לבית (כן, כן אותם חיתולים מהפח אם הייתי מוצא כאלו שהם חצי יבשים הייתי שומר אותם והם היו מתייבשים לגמרי היום אני מבין כמה זה מגעיל אבל פעם לא חשבתי על זה יותר מידי, לא יכולתי איבדתי את זה).

מפה לשם כמו שאומרים התחלתי לפתח אוסף חיתולים והייתי מחליף אותם פעם בכמה זמן עם כאלו שהייתי מוצא בזבל (יש לי גן משחקים ליד הבית כך שתמיד הייתה "הספקה" וזה לפני שאני מדבר על זה שיש לי היום חיתולים משנת 2003 ממש אוסף פרטי אולי הכתוב גם על זה פוסט).

אותו חבר באותה שנה עבר דירה ואני ולא לא בקשר איתו יותר.