התקופה האחרונה הייתה לא פשוטה, ורציתי לשתף אתכם במה שעובר עליי.
יכול להיות ששמתם לב שפרסמתי פחות תוכן בבלוג ובפודקאסט לאחרונה, ולצערי זה נכון. חשוב לי שתדעו שזה לא נובע מחוסר רצון או אהבה למה שאני עושה. מאז שהתחלתי לכתוב על העולם של אוהבי החיתולים, היה לי חלום לשמור על קצב קבוע של פרסום ולהביא לכם תוכן איכותי ומשמעותי.
אבל, בחצי השנה האחרונה, החיים זימנו לי אתגרים לא צפויים. שני אנשים קרובים אליי במשפחה חלו במחלה קשה. אחד מהם כבר לא איתנו, והשני נמצא במצב שמצריך את תשומת הלב שלי רוב הזמן, במיוחד בזמן הפנוי שיש לי. המצב הזה, יחד עם לחצים נוספים בעבודה, הפך את החיים שלי למורכבים יותר ממה שיכולתי לדמיין.
הכתיבה תמיד הייתה עבורי מקום מפלט, אבל עם הזמן הבנתי שגם אני צריך מרחב להתמודד עם מה שקורה. זה השפיע על היכולת שלי ליצור ולכתוב, הרבה פעמים אני מרגיש שיש לי מחסומי כתיבה.
גם ההקלטות לפודקאסט הפכו למאתגרות יותר מבעבר – מציאת הזמן והמקום הנכונים, והצורך לבצע הקלטה חוזרות פעמים רבות.
אני כותב את הפוסט הזה כדי לשתף אתכם, וגם לבקש את התמיכה שלכם. התגובות שלכם הן מה שנותן לי את הכוח להמשיך, ולכן אשמח לשמוע מה אהבתם, מה ריגש אתכם, ומה הייתם רוצים לראות עוד. זה יעזור לי להמשיך ליצור תוכן משמעותי עבורכם, ולהתמקד במה שאתם מחפשים למרות הקשיים שאני עובר.
אני מודה לכם מכל הלב על הסבלנות והתמיכה. אני מבטיח להמשיך לעשות את הכי טוב שאני יכול, ומקווה שבקרוב אוכל להביא לכם את התוכן שמגיע לכם, עם כל האהבה והתשוקה שאני חש כלפי הקהילה שלנו.
שלכם, דובי הקטן , עם לב גדול.
בתקווה שנדע ימים טובים, שהחיילות והחיילים, החטופות, והחטופים יחזרו הביתה בשלום
אם אתה חדש, אתה מוזמן לערוץ הטלגרם שלנו, ולערוץ WhatsApp שלנו שם אנו מעדכנים על פוסטים חדשים ויוצרים קהילה תומכת של אוהבי חיתולים.
בקישור הבא תמצאו קישורים לקהילה שלנו: https://t.me/abdl_israel
תודה רבה דובי אני ממש אוהב את הפוסטים שלך ובהצלחה
תודה רב על התגובה